החור שבגרוש
מה חסר באמת לשחקן הישראלי כאשר הוא מגיע לרמות הגבוהות באירופה. תהיות בעקבות ההדחה המביכה של הפועל ירושלים וקצת על כדורגל...
מאת: אביגדור
צילום: יעל יפה הגדל
אתמול צפיתי במשחק של הפועל ירושלים והתאכזבתי. בעיקר התאכזבתי נוכח העובדה שהיריבה לא הייתה כזאת גדולה ומנוסה ובעיקר עקב ממוצע הגילאים של ז'לז'ניק – 26 בלבד! קצת מעציב כשמסתכלים על הניסיון והוותק של טפירו ושאר כוכבי ירושלים שנראו כעדר ללא רועה, בעיקר ברבע באחרון.
ברגע שאיבדנו בדקה וחצי שני כדורים אשר הפכו להתקפות מתפרצות של היריבה, והפער צמח ל-11 נקודות עם שלוש שלשות רצופות, לנו לא היה כבר מענה.
לרגע היה נדמה שהמאמן שמיר קפא על מקומו וכבר לא היה רלוונטי כאשר נותרו מעל לשש דקות שלמות . כבר חזרת מפיגור של תשע מר שמיר, אך כל מהלך של הקבוצה לא דמה לכלום, לא ראינו מבצעים או תרגילים של הקבוצה אלא חוסר אונים אשר נבע מאיבוד עשתונות וזריקות אבודות לשלוש. לא היה רכז, ומרקוביץ' שנעלם בתוך שניה מרגע שנכנס הביע בפניו את הכל. כנראה ששמיר צריך להשתפשף עוד שנים רבות עד שיגיע למעמדים כאלה ויותר גבוהים. ממש הרגשה של פספוס.

להבדיל מהכדורסל בכדורגל יש מעט עדנה במכבי חיפה (אך רק בחו"ל). בכל הנוגע להפועל ת"א והמאמן המוקפץ שלה, אולי הניסיון ההתקפי שלו וסגנון המשחק הפתוח מידי היה הרפתקני מול האריות הסקוטים. המאמן והשחקנים שלהם יודעים כיצד לשלהב את האוהדים המקומיים כדי שיובילו את קבוצתם לעידוד קולני ודחיפה אמיתית כשחקן ה-12, וביחד כל הרעש הזה היה כנראה גדול מידי עבור חלק מהנערים של הפועל אשר להם זאת הפעם הראשונה במעמדים כאלה. נדמה שבאמת קיבלו פיק ברכיים מול השחקנים הסקוטים אשר פרט לרעש לא ראינו מהם בארץ שום ניצוצות של כוכבים, מה שמלמד אותנו שהניסיון ניצח את הכשרון וחבל. כאשר מדובר בתבוסה, ההשפלה קשה שבעתיים בעיקר לאור ההתנשאות של השחקנים הסקוטים וההתגרות שלהם לגבי סגנון המשחק של התל אביבים.

קראתי ששחקני בית"ר הלכו לחגוג עד אור הבוקר במסיבה סוערת את תוצאת התיקו שהם השיגו בקושי מול שחקני אשדוד. את אירופה הם שכחו מזמן ואני שואל היכן המשמעת והאם בכלל היא קיימת אצל השחקנים השמנים והיקרים של בית"ר? הייתם מצפה לאורח חיים יותר ספורטיבי ולקיחת אחריות מצד המאמן באימון בוקר מוקדם כדי שיעבוד על נקודות התורפה בקבוצה. לדעתי הן קיימות בעיקר מההגנה לקישור ושם אין דבק ואין נשמה אשר תחבר את כולם למהלכים מחייבים משחקני הקישור אשר מחירם כמחיר קבוצה בליגה הלאומית.

כיצד בכלל בואטנג וזנדברג יכולים להסתכל לארקדי בעיניים? יחד עם תומר בן יוסף,גרשון ובנאדו? כיצד יכול המאמן לומר חסר לי כלים לקבוצה? לדעתי לשחקן הישראלי חסרה בגרות ומוכנות ומוטיבציה משום שמילאו אותו בכסף, לכן הוא לא מתאמץ ולמאמן חסרה מנהיגות, כריזמה ושליטה על השחקנים תוך כדי הכנסת משמעת עצמית וקבוצתית בכל משחק ולאחר כל משחק. לעיתים אני מביט בשחקני בית"ר וממש מרחם על ארקדי גידמק. כנראה שההגה גדול על מזרחי ואולי בקיץ נראה את קשטן בקריית יובל. אם לא יהיה שינוי דרסטי בסגנון המשחק של בית"ר, רצינות מצד השחקנים ומנהיגות מצד המאמן, נראה שהאליפות תעבור לת"א...
כל ערוצי התוכן
תרבותצרכנות
אקטואליהספורט
חברהביקורת
עשרת ה...תמונת השבוע
יחסים

עוד בספורט

NBA או מונדיאל
ההשוואה המתבקשת בין שני הטורנירים שמשוחקים
(מנחם הבר (מערכת))
להמשך הכתבה
 
זה שעולה וזה שיורד
סיכום שלב הפלייאוף בNBA ומילה על הגביע האנגלי
(רועי אורן)
להמשך הכתבה
 
 
ציון כתבה ממוצע: 4.00     מרץ 2007
דרג כתבה:
תגובות הגולשים
חזרה למדור