אל תלכו לראות את "זרה מושלמת"
המותחן החדש ממחיש את הצורך הנואש של אולפני הקולנוע ההוליוודים למצוא רעיונות כאילו-מקוריים. ואף מילה על השחקנים...
מאת: דניאל רודשטיין (מערכת)
כל סטודנט שנה א' לתקשורת יגיד לכם שבימינו אנו, אינטרסים כלכליים אופפים אותנו מכל כיוון. הסרט 'זרה מושלמת', בכיכובם של האלי ברי וברוס וויליס, מציג בפנינו נקודת מבט אחרת (כולנו מונעים מאינטרסיים אישיים ומנסים לשמור את סודותינו עמוק עד שמישהו עולה עלינו), אך בהסתכלות מהצד ניתן להסתכל על הסרט כמוצר שמנסים למכור לנו בכוח. להלן המרכיבים במשוואה:

שחקנים: שני מגה-סטארים לוהקו לתפקידים הראשיים; האלי ברי כעיתונאית החוקרת רואינה סטריינג'פלד (נגמרו השמות בעולם?) וברוס וויליס כבעל חברה מצליחה לשיווק (H2A) ששמו היל האריסון. כבר בהתחלה עלי לבשר לכם כי המשחק של שניהם אינו יוצא דופן. להערכתי, לא ראינו משהו טוב (או רטוב) מהאלי ברי מאז 'מונסטר'ס בול' ו'למות ביום אחר'. גם כאן היא לא מבריקה במיוחד. כמו-כן, לברוס וויליס היו ימים יפים יותר עם סדרת 'מת לחיות', 'ספרות זולה', 'האלמנט החמישי' ושני הסרטים של הבמאי מ.נייט שמיאלאן ('החוש השישי', 'בלתי שביר'). ובכל זאת, הסרט מוכר. מדוע? מדובר בשני שמות לוהטים מבחינת הוליווד – לא רק בזכות כישורי המשחק שלה אלא הסקנדלים שהם מספקים. ולכן, שמות כמו ברוס וויליס והאלי ברי ימכרו כרטיסים יותר משמות כמו ג'ונתן ריס מיירס (רוצו לראות את 'מאץ' פוינט' של וודי אלן) או אפילו ג'ובאני ריביסי, אשר מככב לצד האלי ברי כאשף המחשבים 'מיילס' בסרט שלנו. עוד דוגמאות לכוכבים שזמנם כבר עבר והחלו לעשות חלטורות רציניות: קווין קוסטנר, ג'וליה רוברטס, שון קונרי ואחרים.

פרסום: כידוע, שכר של כוכבים בסדר גודל של ברי ו-וויליס הוא גבוה מאוד ולרוב תופס את רוב תקציב ההפקה. מה עושים? פונים למפרסמים. בסרט הזה הרגשתי יותר מתמיד כמה הפרסום עבר מסמוי לגלוי בצורה פשוט מגעילה: האלי ברי שותה כל הזמן בקבוקי 'הייניקן' בביתה, הסצנה המפואררת ביותר בסרט מתרחשת בתצוגת אופנה של 'ויקטוריה'ס סיקרט', הקמפיין החם בשוק הוא של 'ריבוק' ועוד. מוזר שלאנשים אחרים זה לא מפריע. סרטים של פעם לא היו מתעכבים יתר על המידה על פרסום כה בולט בהפקות שלהם. ניתן להניח, שבעבר גם חברות הפרסום לא ממש דרשו את זה. אבל יפה אמרה השורה מסרט אחר שראיתי לא מזמן, 'החופשה': הוליווד הייתה מקום יפה לפני שהגיעו הקונגלומרטים.

שיווק: חכם עשתה חברת ההפצה של הסרט והחליטה לתת לו פרסומות קצרות בערוץ 2 בטלוויזיה. הרי מדינה שלמה מרותקת כל השבוע לערוץ הספציפי הזה (עצוב) אז בוא נפמפם להם אודות הסרט הזה והם יחשבו לאט לאט שזה אשכרה סרט שווה! (בטח עם שמות כמו של אלו שציינתי מקודם) ואכן, זה מה שקורה בסוף. סרטים פופולריים יותר ומוכרים יותר הם כמעט תמיד סרטים שהשקיעו בקמפיין נרחב בכלי התקשורת. בעצם, נדיר למצוא סרט עטור כוכבים אשר לא מקבל באז רציני בעת עלייתו לאקרנים. בעולם סרטי הילדים והפעולה הקמפיינים מטורפים עוד יותר, כולל מרצ'נדייס, פוסטרי ענק, בובות במקדונלדס ומה לא (דוגמאות באינסוף: סדרות 'ספיידרמן', 'Xמן', 'הארי פוטר'...)

חידוש, רעיון: לפני זמן מה חבר אמר לי שבהוליווד נגמרים אט אט הרעיונות לסרטים. בהתחלה זה נשמע לי תמוה, כאילו גם עיבודים לשירים ייגמרו אי-פעם (הם לא) אבל מסתבר שהחבר צדק; תסריטים ועלילות בסרטים החל משנת 2000 מתחלקים לשניים: או שהם זהים לסרטים שכבר ראינו פעם (מה ההבדל בין 'גלדיאטור' / 'אלכסנדר' / 'ממלכת גן-עדן' / 'טרויה'?) או שהם הולכים ונהיים הזויים ומסובכים מרגע לרגע – וחשוב לעשות את ההבדל: ישנם סרטים שמצליחים לגרום לך לחשוב, להתפעל (כמו: 'ונילה סקיי', 'אפקט הפרפר', 'איילנד', 'צ'ק פתוח', 'האיש שבפנים') ויש כאלו שמתסכלים ומסרבלים אותך, כמו 'שודדי הקאריבים 2', 'אנשי הקש', 'סוריאנה' ועוד. הסרט 'זרה מושלמת' לוקה גם הוא בחסר: עלילה בתוך עלילה בתוך עלילה... סוף הסרט אמנם מרתק אך כאשר אתה יוצא צדלת האולם אתה יודע, שהסרט הזה הוא בסופו של דבר עוד תסריט לא מבריק במיוחד, עוד נסיון כושל לחידוש, עוד סרט שתשכח במהרה. ואגב, סרט שנראה כמסורבל ומשמים אך מסתבר כמוצלח ומעניין הוא 'שומר המדינה' בכיכובו של מאט דיימון. כדאי.

לא נשחרר אתכם בלי לתת כמה מילים טובות על הסרט (ככה זה בישראל, יחד עם חדשות רעות חייבות להגיע גם חדשות טובות): מילה טובה לזכותו של הבמאי ג'יימס פולי אשר הוציא לאקרנים סרט שלם שגדול מסך חלקיו. עבודה טובה לבמאי שלא מחזיק באמתחתו רשימת שוברי קופות או קלאסיקות כלשהן. משפט אחד שאהבתי בסרט: "..אנשים מחוברים ברשת אבל מנותקים בחיים האמיתיים..". עבודה טובה נעשתה גם בפסקול של הסרט (דיידו, סיל ועוד).
לסיכום, כולנו יודעים שמחיר הכרטיס לסרט בישראל הוא לא זול – ולכן, אם אתם כבר הולכים לקולנוע, עדיף שתנסו סרט אחר
כל ערוצי התוכן
תרבותצרכנות
אקטואליהספורט
חברהביקורת
עשרת ה...תמונת השבוע
יחסים

עוד בביקורת

חג החרות שלנו
פסח תש"ע
(אתי בורשטין)
להמשך הכתבה
 
קצר רואי/ דוד בר-אור
לאורך הספר ניכר המתח בין אהבה לבין משיכה מינית, הניגוד בין הדון ז'ואן לבין הצעיר הביישן.
(ronit2003)
להמשך הכתבה
 
 
עוד כתבות של דניאל רודשטיין
יום הזכרון – אאוט. שבוע הזכרון – אין.
בעידן שבו הטכנולוגיה מאפשרת לנו להתאושש בצורה הכי מהירה מהאבל שאותו אנו "רוצים לחוש", אין ברירה אלא לבצע שינוי תודעתי כולל.
(תרבות)
להמשך הכתבה
 
חרא של נוף
נוף פסטורלי, רחוב שקט, צמחיה נאה.....ו-בום! חיתול מסריח בצד הדרך! מה זה זה?
(תמונת השבוע)
להמשך הכתבה
 
ציון כתבה ממוצע: 2.63     אפריל 2007
דרג כתבה:
תגובות הגולשים
חזרה למדור