לקט תגובות רבנים למכתב
תגובות בעקבות "מכתב לרבני ישראל" שפורסם
מאת: דתי גאה
צילום: עדה שוקי
לק"י

לקט תשובות של רבנים על המכתב

תשובה 1:

קראתי את דבריך בתשומת לב. אכן אני מודע לקשיים ולסבל הנורא. אך אודה כי המקרים
היחידים שהגיעו לידיעתי היו גבוליים. אילו היה פונה אלי בחור הומוסק' הייתי משתדל
מאד לסייע לו במידת יכולתי. אני יודע שאין באלו אשמה כי הם לא בחרו בנטיה זו
מרצונם.
אם אתה מכיר מישהו שאוכל לסייע לו אשתדל כמיטב יכולתי לעשות זאת.
כדבריך אעשה ואשוחח עם רבנים נוספים בענין זה.
ואולם אם יש כמה בחורים הומוסק' שמוכנים לשבת ביחד עם רבנים ולדון בנושא זה היה
אולי מביא להבנה יותר עמוקה ומסייע ללמוד איך להתייחס לעניין בצורה נכונה ומועילה.

אני מאחל לך שד' יהיה בעזרך ויטיב לך ולכולם.
וד' יאיר עיני כולנו להבין את דרכיו, ולמצוא מזור ותרופה.

בברכת התורה

**

תשובה 2:

מי שיש לו נטיה הפוכה הוא בצרה גדולה ויש להבין כי רע לו מאד בזה. אך למרות הטבע השונה שלו אין כל היתר הלכתי להיות בקשר מיני עם גבר אחר. זה איסור תורה חמור ביותר. ואני מבין את הנהגתו של האבא. אין כאן המקום לעסוק בסוגיא זו בהרחבה. אך העיקרון צריך להיות לסייע לו להיות מאושר ולמצוא את סיפוקו בתחומים אחרים ולא לעבור באיסורי תורה. צרתו דומה לצרה של עגונה שבעלה נעלם. או למי שיש לו בעיה פיזית שאינו יכול לחיות חיי משפחה ותפקידו בעולם לחיות עם הבעיה על פי התורה.

**

תשובה 3:

שלום רב,

כפי שאתה מן הסתם יודע אני הייתי הרב הראשון לומר דברים ברוח אלה שכתבת הן בכתב והן בע"פ, ואני מוסיף לעשות זאת. אין ספק שעדיין ארוכה הדרך לשנות את הגישה והיחס כלפי ההומוסקסואל הדתי בחברה שלנו, אולם מאז שפירסמתי את דברי, ובעיקר את מאמרי ב"דעות" גיליון 7, חלו שינויים לטובה בהלכי הרוח, ויותר ויותר רבנים מבינים שבחלק גדול מהמקרים לא מדובר בבחירה ולא בהתמכרות, אלא בנטיה שאין לאדם שליטה עליה, ומתוך כך מתחייבת גישה של הבנה, התחשבות וסובלנות. אני מקווה שבהדרגה תחלחל גישה זו לרוב הציבור.

**

תשובה 4 :

בס"ד
לכבוד הרב רון י' שליט"א
שלום.

קראתי את מכתבך בנושא הנטייה המינית.
אין כל ספק כי בחור דתי בעל נטייה זו נמצא במצב מורכב ביותר ועומדות בפניו שאלות מהותיות לגבי המשך אורח חייו.
אכן כפי שציינת ישנן שאלות קשות הנובעות מעצם קיומם של אנשים אלו ההולכים בתורת ד' ויש לפעול על מנת לחזקם בתורת אלוקים ושמירה על המצוות.

מכתבך אכן מעורר תהיות רבות בתחום ההלכתי ובתחום שבין איש לרעהו.
אין לנו אלא להסתמך על דעתם של גדולי הדור בעת הזאת והם אלו אשר צריכים להדריכנו בהלכות בנושא הנ"ל. אך עד אז, עלינו להשתמש במה שידוע לנו.

אני מסכים לחלוטין עם דבריך "שיפסיקו להתייחס אלינו כאל אויבי התורה והמוסר".
תורת ישראל ועם ישראל בנויים על בסיס "ואהבת לרעך כמוך" וכל ההולכים בתורת ד' ומקיימי מצוות תורתנו הקדושה יש לחזקם ולתמוך בהם בהתמודדותם המורכבת.

דבריך כי " החברה הדתית מתייחסת לנושא בסלידה שהיא מעבר לנצרך, מבחינה הלכתית לא ראינו סלידה שכזו ממחללי שבת, או אוכלי שיקוצים. אנשים שוכחים גם שהאיסור הוא המעשה בלבד, ותופסים את האנשים עצמם כמשוקצים ומתועבים" הם אמירה קשה אך אינני יכול שלא להתוודות על האמת כי ברוב המקומות אכן לצערנו כך הדבר.
אני מעריך כי התייחסות זו נובעת בשל העובדה שרואים בצורך להמשך קיומו של עם ישראל דבר ראשון במעלה, אע"פ שאין הוא צריך לסתור את קיום מצוות "ואהבת".

הטיעונים ההלכתיים שהעלית במכתבך הם ללא ספק חשובים ובעלי משמעות גדולה
ואציין בנוסף כי דבריך כתובים בטוב טעם בשפה ברורה ובחוכמה רבה.

לסיכום, נתפלל כולנו כי אכן כפי שכתבת יקומו חכמי הדור ונזכה לחיות על הכתוב בסוף דבריך
"מי האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר"

**

תשובה 5 :

בס"ד
תשרי התשס"ז
פעיה"ק ירושלים תובב"א

לכבוד הרב שליטא

קראתי את המכתב לרבנים אשר שלחת לאתר השו"ת
העלית נקודות רבות וחשובות אשר יש לתת להן מענה בדרך של שיח בין בעלי נטיה זו
ובין רבנים ואנשי מקצוע.
המכתב שלך הוא נדבך חשוב כהתחלה לדיון בנושא מורכב זה.

אין פיתרון הלכתי ככל הידוע לי לנושא זה. יש ללכת בדרך של התמודדות, של הבנה ושל פתרונות חלקיים אחרים..
הערכתי היא כי ככל שהתמונה האמיתית תצטייר ביתר דיוק בעיני העולם הרבני כן הבנת הנושא תלך ותגבר, וכן תהיה התמודדות אחרת מבחינה קהילתית.

הדרך היא ארוכה אך אני סבור ובטוח כי המשך פעילות ודיון פורה יביאו למצב שבו
כל ההולכים בתורת ד' ידעו לנתב את דרכם על פי ההנהגה העליונה.

מסכים אני לחלוטין עם דבריך כי אדם מחויב לחיות חיים של אמת, תוך שמירה על גדרי ההלכה ובכל אופן חלה עלינו חובה כפולה ומכופלת כי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך
ותכלית תורתנו הקדושה היא.

האנשים שנוטים לנטייה זו הם אחינו ואחיותינו, ויש לחיות עימם בסבלם ובמצוקתם ולסייע להם בחיזוק ובתמיכה נפשית.

אין בידי פתרונות להציע בשלב זה אך אני אפעל לפי בקשתך לשוחח בנושא זה עם רבנים נוספים ולהעביר את המסר על מנת ששומרי תו"מ בעלי נטיה זו לא ירגישו חלילה דחויים ולא רצויים בבית ד' ובתוך עמם.

יישר כח על הכתיבה הרהוטה ואני מחזק את ידיך ומתפלל כי תמשיך לפעול בדרך הד' הנכונה ואשמח לסייע ככל שיתאפשר לי.

בברכת "ישראל בטח בד' עזרם ומגנם הוא"

**

תשובה 6:

בס"ד
לרב רון .י שליט"א

הריני להשיבך בענין מכתבך לרב **** שליט"א בנושא שבנידון
הרב לא מתעסק בתחום זה, אך סומך ידיו על דבריו של הרב זמיר כהן שליט"א המצורפים מטה.
הרב ביקש להפנות את מכתבך לרב כהן שליט"א ואתה יכול לפנות לארגון שהוא עומד בראשו "הידברות".
בברכה.

דברי הרב זמיר כהן שליט"א יו"ר ארגון "הידברות" :

"השאיפה הרגילה של גבר לאישה ואישה לגבר, אינה נובעת מתוך יצרים אפלים כפי שסבורה הנצרות הקתולית ומשום כך דורשת מכמריה שלא להינשא כל חייהם".

שורש השאיפה לזוגיות

ראשית יש לדעת שעצם השאיפה הרגילה של גבר לאישה ואישה לגבר, אינה נובעת מתוך יצרים אפלים כפי שסבורה הנצרות הקתולית ומשום כך דורשת מכמריה ומאפיפיוריה שלא להינשא כל חייהם, אלא מתוך שאיפת האדם לשלמות. כמבואר בתלמוד (יבמות סג, א) שכל אדם שאינו נשוי אינו אדם שלם שנאמר זכר ונקבה בראם וכו' ויקרא את שמם אדם. משמע ששניהם יחד נקראים אדם.

כלומר האדם השלם הוא יצור המורכב משני חלקים, חלק זכרי וחלק נקבי. משום כך באופן טבעי שואף כל חצי להשלים את החסר בו במה שיש לאחר ואין בעצמו – דבר שבא לידי ביטוי בתחומים רבים (וזה, אגב, סוד ההצלחה בשלום בית). הדברים מתעצמים שבעתיים לאור דברי הזוהר המלמד את פנימיות הדברים ומגלה שאין נשמה נקבית ונשמה זכרית. אלא כל נשמה אחת מורכבת משני חלקים, חלק זכרי וחלק נקבי.

אמנם, כמו בכל עניין חשוב ונכבד, האדם קיבל יכולת בחירה ועומד בנסיון אם להשתמש בכח משיכה זה באופן חיובי – נישואין וטהרת המשפחה, או באופן שלילי – ללא נישואין או/ו אי שמירת הלכות נדה. זה באשר לקשר שבין איש לאשה.

גורמי הנטיות
אולם לאור האמור, נוכל להבין טוב יותר במבט מהרובד הרוחני, את פשר נטיית חלק מהגברים לבני מינם. מבלי להיכנס לעת עתה לשאלה האם מדובר באופי מולד או נרכש.

יש הרואים באנשים אלה טיפוסים שליליים מיסודם. ולא היא. בדרך כלל מדובר בטיפוסים עדינים יותר מהגברים המצויים. ודווקא מעלה זו היא הגורמת להם לנטות לבני מינם. משום שבתת-הכרתם, במקום לשאוף להשלים את עצמם באשה – ככל גבר החש בנשמתו שהאשה אשר עמה הוא יחיה היא היא החצי השני אשר על ידה יגיע לשלמותו כאדם, חשים הם בטעות כאילו חסרים הם בגבריותם ולכן מפתחים הם צורך להשלים את גבריותם באמצעות גבר אחר.
וכשיבין עדין הנפש את שרש העניין, ייקל עליו יותר למצוא פתרון.

ראשית עליו להסביר לעצמו ולשכנע את עצמו היטב במשך תקופה, באמת המציאותית, שגבר הוא לכל דבר, ורק מעלת עדינות יתירה יש בו. ויתבונן בזה במחשבתו היטב מידי פעם בכל יום ובפרט בעת שיצרו מתגבר עליו, עד שיקבע תחושה אמיתית זו בעצמו ויפתח סלידה מקשר שלילי עם בני מינו. ויחזק עצמו בהתבוננות שכל אותם שהלכו אחר נטייה זו בצעירותם מצאו עצמם בדרך כלל מגיל ארבעים ומעלה דחויים מהחברה בה חיו (ודי למבין), וחיים עד סוף ימיהם ערירים, ללא משפחה ללא צהלת ילדים וללא שמחת חיים. צלצלי התרועה של הצעירים שבהם אינם יכולים לחפות על הכאב העמוק שלהם עצמם ברבות השנים.

אמנם אין להתעלם מהעובדה שיש בזה דרגות קושי שונות. וכבר קבע פרופ' אלפרד קינסי, ביולוג אמריקני שנחשב למייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם, סולם של 7 דרגות לתיאור משיכה מינית, שבו דרגה מס' 6 מציינת הומוסקסואליות מוחלטת הסולדים מנשים לחלוטין. רוב בעלי נטייה זו אינם בדרגה 6. מה שמקל עליהם הרבה יותר להשתמש בהדרכה האמורה ולצאת לדרך חיים חדשה, טבעית ומאושרת. אולם גם בעלי דרגה 6' יכולים ללא ספק לשנות את גישתם לעצמם וממילא לעולם הנשי.

שינוי ההרגל

אולם ברור ששינוי ההרגל אינו קל, משום כך על המעוניין בשינוי להשתתף בשיעורי תורה אשר לומדים בהם דברי מוסר ותורה המעדנים את משתתפי השיעורים לחיוב. ויגלה כי עדינות נפש אינה עומדת בסתירה לגבריות. ואדרבה מעלה גדולה ונפלאה היא המקילה מאד על האדם בתיקון המידות בכלל, ובמידת הענווה, הכעס והקנאה בפרט. אדם כזה יוכל להגיע לרמות רוחניות גבוהות ביתר קלות מאדם אחר שאינו עדין כל-כך.

בשלב מאוחר יותר כאשר הדברים יהיו מוגדרים אצלו כראוי ותחושותיו ישתנו, יחפש אשה עדינה במיוחד אשר החיים עמה יסייעוהו לחוש כגבר לעומתה. שכן מאשה אחרת יחוש בדרך כלל תחושת ריחוק. יש לציין שגם עבורה, עבור האשה העדינה במיוחד, יהיו אלה חיים טובים יותר מאשר עם גבר מצוי, המחוספס ואפילו גס לטעמה. ובלבד שיעניק לה הבעל העדין את כל צרכיה הנפשיים והגשמיים ככל בעל.

אמנם ברור שכל זמן שלא השתנה, אם הוא במצב של סלידה מאשה, הרי עם כל הכאב, כל זמן שיודע בעצמו שלא השתנה אסור לו לרמות אשה ולהינשא לה כשהוא סולד מהקשר הטבעי וההלכתי עמה. יחד עם זאת יישמר מקשר לא טבעי אשר יכבול אותו למצבו ולא יאפשר לו להיחלץ ולצאת לדרך חיים חדשה, טבעית ומאושרת. ובהיותו לבדו יוכל לתרום לעם ולחברה יותר מכל אדם אחר הטרוד בענייני פרנסת משפחתו.

יש לציין שאמנם ישנם כאלה אשר נטייתם לבני מינם אינה נובעת מעדינות נפש מולדת, אלא מתוך שחיו בצעירותם ללא הגבולות הראויים לרווק. אי שמירת הגבולות גורם לרבים למאוס בעולם הנשי עד כדי גועל מוחלט. וכמו שהמשיל שלמה בחכמתו בפסוק: 'דבש מצאת אכול דייך, פן תשבענו והקאתו' (משלי כה, טז). ולא לחינם 'דבש' בגימטריה 'אשה'. כלומר הערך המספרי של שניהם זהה. ובחפשו מילוי חדש שיספק וירגש אותו, מגיע להתנסויות שגורמות לו להישאר כל ימיו ללא משפחה חמה ואוהבת וללא חיבוק של ילד משלו. ואם לא די בכך, מוכה הוא מכה אנושה כאשר הוא מתבגר מעט וחבירו/חבריו משכבר הימים מואסים בו כאמור.

המכיר בעצמו שאצלו הדבר נובע מהאפשרות השנייה, ראשית יעשה כל מאמץ לשמור על עצמו בשמירת קדושת הברית כהלכה וכפי שראוי לכל יהודי, ובמקביל אף הוא כקודמו ישתתף בקביעות מידי ערב בערב בשיעורי תורה אשר יעניקו לו את הכח להתמודד ולהיטהר. לאחר תקופה כזו יתחדשו נעוריו כנולד מחדש ויקים בית נאמן בישראל על אדני הקדושה.

ובזה נבין שהויכוח המדעי בשאלה אם נולדים הם כאלה, או שמדובר בבחירה שהאדם בחר לעצמו כתוצאה מגורמים שונים, אינו רלוונטי כלל. שהרי גם אם נכון הוא שנולד עם נטייה מסויימת הנובעת מעדינות נפש, אין הוא שונה מאדם שנולד עם נטייה מופרזת למידת הרחמנות או הכעס. כל אדם נולד עם נטיות שונות וזהו תפקידו בחיים לתקן את עצמו ולעצב את אישיותו כראוי על ידי התמודדות ראויה. יש לזכור שאין קשייו של זה גדולים מקשיי הנוטה בקיצוניות לעולם הנשי. זה צריך לשמור על עצמו שלא להיסחף אחר יצריו מעבר למה שהתורה התירה וזה צריך לשמור על עצמו שלא להיסחף אחר יצריו מעבר למה שהתורה התירה.

המאמין בבורא העולם ובתורתו צריך לזכור עוד שאין ציווי בתורה שהאדם אינו יכול לעמוד בו. ואם הצטווינו על איסור זה, ובפרט בניסוח חריף כל-כך עד כדי איסור כרת וסקילה (עיין חומש ויקרא פרק כ פסוק יג ובתלמוד סנהדרין נד, א), אין ספק שביד האדם לעמוד בנסיון גדול זה – אם רק ירצה.

ומה גם שמלבד האיסור החמור האמור בתורה פעמיים (ויקרא יח, כב. ויקרא כ, יג) יש בזה גם איסור מוציא זרע לבטלה אשר הוא כמביא מבול לעולם בהשחיתו את רבבות צאצאיו בכל פעם (ראה על כך בספרי 'המהפך' פרק 'הזרע והמבול'), ועל פי הסוד כל מעשה כזה מביא את נשמתו לעצבות ולדיכאון, ושופך את מזלו החוצה [ונרמז בראשי תיבות מזל – מוציא זרע לבטלה. ועל פי המבואר בזוהר שאין דבר שלא נרמז בתורה, נפלא הדבר שאף על פי שבפסוקים הנ"ל לא הוזכר איסור מוציא זרע לבטלה, משום שהוזכר בהם עצם האיסור החמור שבענין עצמו וגם משום שפשוט הוא שנכלל בזה איסור מזל, הדבר נרמז בפסוק 'מזריע זרע למינהו' (בראשית א, יב) שגם זה ראשי תיבות מזל. לומר שהמזריע זרע לאותו מין שהוא, הרי זה מוציא זרע לבטלה].

כאן המקום לציין, שאותם המנסים למסד קשר זה המנוגד לעולם הטבע, באמצעות נישואין רשמיים, מצעדים וכדומה, לא רק שמזיקים בתעמולתם לאנשים רבים אשר דרגת נטייתם אינה חמורה ועקב התעמולה עוברים לצד הקיצוני, אלא על פי תורת הסוד מזיקים לעולם. כמבואר במדרש: דור המבול לא נמחו מן העולם, אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואין) לזכר. (מדרש רבה, ויקרא כג) ובהזדמנות אחרת נאריך בזה יותר.

יש לזכור שבסקר שפורסם בארצות הברית ב-15 בספטמבר 2005 על-ידי גוף ממשלתי אמריקני בשם המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בענייני בריאות (National Center for Health Statistics), נשאלו 12,571 גברים ונשים אמריקניים בני 18-44 האם הם נמשכים לגברים, לנשים או לשני המינים. כ-96% מהגברים ענו שהם נמשכים רק או בעיקר לנשים, ושיעור דומה מאוד של נשים השיבו שהן נמשכות רק או בעיקר לגברים.

מנתונים אלה עולה כי שיעור ההומוסקסואלים הוא עד 4%, וכי הוא דומה בקרב גברים ונשים. (ראו גם דיווח ב"הארץ" 18/9/05 ) אולם הרעש התקשורתי של מיעוט זה והלגיטימציה שהוא מקבל, עלול מאד לגרום למי שנמצא הרחק מדרגה 6 בסולם קינסי לעבור לדרגה חמורה יותר, עד כדי הימנעות מהקמת משפחה ובדידות מוחלטת במחצית השנייה של חייו על כל ייסורי הנפש הכרוכים בקנאה באחרים ובאומללות האישית.

נמצא בסיכומם של דברים שבמקום לשפוך על השונה קיתונות של רותחין יש להשתמש בהסברה נכונה ובלתי מתלהמת, לאחר שמבינים את סיבת הצורך הפנימי שלו במה שנראה כה מוזר ודוחה אצל האחרים. ובכך לסייעו הן ביציאה מהמבוכה בשאלה האם יש לו בחירה בענין, הן בהקמת משפחה חמה ואוהבת, והן בהימנעות ממכשול באחד האיסורים החמורים שבתורה, אשר שרשו ברצון הבורא שכל אדם יגיע לשלמותו באמצעות זכר ונקבה יחד, הנעשים: אדם.

ונסיים בדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ בתשובה לפונה: משכב-זכור מן העבירות החמורות הוא, ולא ייתכן למצוא לו היתר מן התורה בגלל טבעו או יצרו של העבריין.

אבל בזה אין הוא נבדל מחילול שבת. העובר על אחת מעבירות אלה דינו סקילה – אם נעשו בעדים והתראה, ואם עבר בזדון בלי עדים והתראה, ענשו כרת. ובכל זאת, מי שעבירה חמורה זו בידו, עדיין בן ישראל הוא, שחיוב שאר כל המצוות מוסיף לחול עליו.

באיחולי הצלחה רבה

**

תשובה 7:

שלום לך

קראתי את מכתבך ואת דבריך הקשים. עם זאת, עליך להבין כי בעלי הנטייה ההפוכה (ולא סתם נקראת היא הפוכה) הם אנשים שחיים בעולם של ייאוש, של חוסר, של קלקול.
הבעיה העיקרית שלך ושל כמותך היא בראש. מוטל חובה על כל יהודי בעל נטיה קלוקלת זו לתקן את המעוות וללכת לטיפול פסיכולוגי נפשי אצל מומחה ירא ד' שמבין הדרך לתיקון המחסום המחשבתי
זאת מחלה שאפשר לרפא אותה.
ה"הומו לא קשור לחיים". גם אם בית משפט עליון יפסוק שאסור לומר את המשפט הזה הוא יישאר אמת.
צריך לרפא את המחלה הזאת.
מי שיכיר בזה - ינצח והרבה ניסו והצליחו. מי שלא יכיר בזה – יכשל.
אתה מנסה כעת להמציא המצאות שאינם לעקוף את אלוקים. חבל חבל עליך. אתם עושים ניסוים בבני אדם ואני כבר רואה אותך בסוף חייך עצוב ומסכן וממורמר על החיים וכועס על כך שהחיים שלך הלכו לבטלה. חבל חבל חבל.
ישנו קו טלפון העוסק בנושא של שמירת הברית ונטיות הפוכות בקרב כל הגילאים וכל החוגים. הקו נקרא "עצת נפש" ומאויש ע"י אברכים ת"ח. הקו פעיל בימים ב' ו-ה' בשעות 20:30-23:00. מס' הטלפון
:02-6541899. אני מציע שתפנה אליהם לשם קבלת טיפול והדרכה. וכן שאר אחינו הנתונים בצרה זו.
מהו טיפול נכון?
טיפול מרופא שלא אומר: זה בסדר להיות "סוטה".
אני מכיר את הדברים שכתבת עליהם וכמו כל אחד גם אני מנסה להיות יותר אנושי ואוהב ומתחשב וכד'. אבל כל זה לא משנה את העובדה שבמקום להתמודד עם הבעיה הפכתם אותה ל"גאווה" (שהיא ריקה ומיותמת, חסרת כל ובסיסה הוא דיכאון וייאוש, לחץ חברתי וביטחון עצמי פגום). ואתם סובלים וכועסים ונלחמים וכו' וכו'. לעולם לא נקבל את החטא הנוראי הזה.
כל התאווה ליחסים כאלה נובעת מקלקול בחינוך, ביחס הסביבה, או באישיות, קלקול מוגדר מאוד שניתן לאתר ולטפל בו. ההיתר ליחסים כאלה מנציח את הבעיה ומתפיח אותה במקום לפתור אותה.
אני כואב את מצבך יחד עם שאר בעלי נטיה הפוכה זו ומתפלל לאלוקים שיתן לכם בינה לפתור את הבעיה על מנת שלא תאבדו את הדרך הישרה.

באיחולי החלמה.

**

תשובה 8 :

ההלכה היהודית אינה מתיימרת לפסוק מה טבעי ומה לא טבעי, ואף אינה מתעלמת מיצריו של האדם. נהפוך הוא. ידועה המובאה מהתלמוד הבבלי: "אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא" (בבלי, מועד קטן, ג, י"ז, א).
ומובאה אחרת מאותו מקור: "מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפי' דברים טמאים עד שיאורו עיניו" (שם, יומא, ח, פ"ג, א).
רבותינו היו מודעים, אם כן, לכך שיש לו לאדם יצרים אשר עליו לשלוט בהם, אבל הוא אינו יכול
להתכחש להם. במצבים מסוימים יש להניח לאדם לעשות את אשר לבו חפץ, שכן המצוות לא ניתנו כדי
להתעלל בבני אדם חלילה, אלא כדי להדריכם.
מה שעושה הרב אבינר הוא דבר חמור - ניחא, אילו היה מצווה על בעל "נטיות הפוכות"
("הומוסקסואליות") להתנזר, לפחות הייתה בכך משום הכרה בתופעה טבעית, שראויה לכאורה
להדחקה. תחת זאת הוא בוחר לטמון את ראשו בחול, או לחלופין להתייחס לבעיה משל הייתה רגל שבורה - נגבס את הרגל וזה יעבור.
דברים אלה ודאי אינם מעידים על ידע בחוכמת הרפואה או הפסיכולוגיה, ולצערי יש לומר שאינם
מעידים על חוכמה בכלל (אף שמדובר ברב!)
שיעור הגברים ההומוסקסואלים באוכלוסייה נאמד בכ-4% ושיעור הנשים ההומוסקסואליות בכ-2%. ככל שמדעי הרפואה, הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה יכולים לומר מתוך מחקרים שיטתיים שנערכו ב-50 השנים האחרונות מדובר בתופעה טבעית ורגילה ששיעורה דומה בכל אוכלוסייה נתונה.
יש דרכים שונים להתמודד עם התופעה, אולם ככל הידוע לנו כיום, אי אפשר לשנות אותה, לבטל אותה או להתעלם ממנה.
בשונה מאכילת חזיר, קשה מאוד לאדם לשלוט בייצרו במצב כזה.
בתלמוד נטען כי אדם יכול להיתקף בולמוס למאכלות אסורות, אולם מקרים כאלה כמעט שאינם ידועים. לעומת זאת, את היצר המיני קשה מאוד לדכא. כשם שלבו של ההטרוסקסואל נמשך לנשים, ויש לפעמים אפילו לרסן את היצר הזה, כך לבו של ההומוסקסואל נמשך לבני מינו. מי שמסוגל להתגבר על יצרו ולהינשא לאישה - יבורך, אבל אי אפשר לגנות את מי שאינו מסוגל לכך, שכן הכורח לא יגונה.
אי אפשר לצפות מרבנים כמותו לישועה בנושא רגיש זה.
רבנים אלה אינם פותרים את אומללותן של נשים עגונות, ואף אינם פוסקים הלכות שמונעות התעללות ברעבים ובעניים, שלא לדבר על גרים העובדים בקרבנו ומטפלים בזקנינו. מדוע אם כן שישימו לבם אל הומוסקסואלים?
אבל מי שבאמת מחפש מזור לנפשו, מוטב שיילך את המקורות וילמד אותם כדי להשיב את נפשו.

**

תגובתו של הרב יובל שרלו על התשובות שהתקבלו :

שלום וברכה
קראתי את התגובות השונות.
שמחתי לקרוא כי רוב המגיבים כתבו בעדינות, בהבנה של הדילמה, בניסיון למצוא דרך וכדו'.
זה בהחלט מעיד על שינוי משמעותי, ואני חושב כי אט אט אנו מתקדמים כדי למצוא את הדרך הנכונה על פי התורה.
כל ערוצי התוכן
תרבותצרכנות
אקטואליהספורט
חברהביקורת
עשרת ה...תמונת השבוע
יחסים

עוד ביחסים

"ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
מה משמעות של דבק באשתו?
(ציונה טאקר Siona Thacker)
להמשך הכתבה
 
החשבתם מה ילד מרגיש
קולם של ילדינו לא נשמע
(חנוך)
להמשך הכתבה
 
 
ציון כתבה ממוצע: 4.56     מאי 2007
דרג כתבה:
תגובות הגולשים
חזרה למדור