הירקות סתם נדחפו לשלט
למי שלא מכיר, "קומיקס וירקות", חנות הקומיקס בקינג ג'ורג', היא המקום בשבילכם! כתבנו איליה כהן מדווח מהשטח...
מאת: איליה כהן (מערכת)
חוצפה! הכוח לשנות.
הרבה זמן לא כתבתי איזו ביקורת טובה - ובזמן הזה ביליתי בעיקר בקריאת קומיקסים.
כשהייתי נער קראתי כל שבוע את "זבנג", של אורי פינק, שגילה לי עולם חדש שבו הציור והמילה הכתובה מייצרים צחוק ואפילו פליאה, אצל נער צעיר.

אבל היחס העקרוני שלי לקומיקס, היה באותה תקופה כשעשוע ובידור בלבד, שום דבר שאפשר לקחת ברצינות. למרות ששמעתי, מאורי פינק בעצמו (הייתי בחוג קומיקס שלו), שיש קומיקס רציני, לא הייתי בטוח שזה יעניין אותי ונמנעתי מלבדוק, מלבד העובדה שקראתי את "מאוס", של ארט שפיגלמן המצוין.
כל זה השתנה לפני כשנה בערך, כשידידי הטוב ביותר בעולם הביא לי כמתנת יום הולדת את "הסנדמן", הקומיקס האפל של ניל גיימן.

אחרי שהעותק של הספר המדהים הזה נפל לשלולית, נאלצתי לכתת רגליי לחנות ממנה קנה את הספר, "קומיקס וירקות", ברח' קינג ג'ורג' 40 בת"א.
מהמפגש הזה יצאתי מורווח ב-3 צורות:
קודם כל, השגתי עותק חדש להניח כלאחר כבוד במדף המיוחד.
דבר שני, למדתי שקומיקס יכול להיות לא פחות "אמנותי" מספר רגיל, להפך: התכנים המועברים לקהל קוראי הקומיקס, קהל הנחשב מיעוט ברוב המקומות, מעיזים להיות חתרניים לעתים יותר קרובות מאשר בתרבות המיינסטרים.
דבר שלישי, פגשתי את המוכרים, שני אנשים מופלאים.

יובל ודני, צוות המוכרים, הם 2 אנשים נחמדים ואדיבים מאוד, עם סבלנות מפלדה לכל נודניק (כלומר, הם לא התעצבנו מערימת השאלות שהנחתתי עליהם).
מה שלא פחות חשוב, הם ידענים ברמות קשות - כך שאם אתם רוצים לדעת מדוע סופרמן כועס על באטמן, או מה עושה לואיס ליין בקומיקס הזה ולא ההוא, הם הכתובת שלכם. כבר לא מעט זמן קורה לי, שאני מעביר שם שעות בנעימים, שוכח את הזמן, מדפדף (בעדינות) באיזה ספר של "מארוול" ומדסקס עם יובל את מבנה הelseworlds של D.C (יש דברים שעדיין אני מתקשה להבין, כקורא קומיקס מתחיל).
הם תמיד שמחים לעזור, האהבה שלהם לקומיקס ברורה וגלויה - ויש להם גם אתר שחוגג את האהבה הזו והוא נושא את שמה הלועזי של החנות (cnv).
בחנות תמצאו מדפים עמוסים בספרים מחברות שונות: של מארוול, של די סי, אבל הכי התלהבתי מהליין של ורטיגו, קומיקס לקהל בוגר, בשל יותר. חוץ מזה הם הוגנים וישרים, מעולם לא ניצלו את ההתמכרות החדשה שלי לקומיקס ויובל אפילו ניסה לשכנע אותי לא לקנות עותק נוסף מספר קומיקס חדש, שיצא בשתי עטיפות. קשה לי לחשוב על מוכר בכל חנות אחרת, שהיה עושה את זה.

בקיצור, אני סומך עליהם והולך אליהם באופן קבוע לקרוא, לקנות ולהנות.
עוד כמה מילים עליהם?
לא יצא לי לשאול את דני על עצמו, אבל יובל מעדיף את מארוול, כי הם יותר אנושיים ופגיעים, על פני די סי, או ורטיגו למשל. אם כבר בקומיקס עסקינן, כדאי לכם לחפש את בלוג הקומיקס של אשתו, אלית שרון - אבני.

זהו, זה כל מה שהיה לי לספר עליהם. רוצו לשם, למה אתם מחכים?!
כל ערוצי התוכן
תרבותצרכנות
אקטואליהספורט
חברהביקורת
עשרת ה...תמונת השבוע
יחסים

עוד בביקורת

חג החרות שלנו
פסח תש"ע
(אתי בורשטין)
להמשך הכתבה
 
קצר רואי/ דוד בר-אור
לאורך הספר ניכר המתח בין אהבה לבין משיכה מינית, הניגוד בין הדון ז'ואן לבין הצעיר הביישן.
(ronit2003)
להמשך הכתבה
 
 
עוד כתבות של איליה כהן
פינתה של ד"ר אידית סכיזו (ב')
פינה חדשה ובה ד"ר אידית סכיזו, מומחית לטיפול בילדים ונוער בעלי הפרעת קשב וריכוז, משוחחת אתי על ענייני השעה (והפעם גאידמק)
(חברה)
להמשך הכתבה
 
פינתה של ד"ר אידית סכיזו (א')
פינה חדשה ובה ד"ר אידית סכיזו, מומחית לטיפול בילדים ונוער בעלי הפרעת קשב וריכוז, משוחחת אתי על ענייני השעה
(חברה)
להמשך הכתבה
 
ציון כתבה ממוצע: 4.33     ספטמבר 2007
דרג כתבה:
תגובות הגולשים
חזרה למדור