הומואים הם בדיוק כמוני וכמוך
הדעות הקדומות כלפי הומואים כבר מזמן הופרכו, אז למה עדיין היחס כלפיהם הוא קר ודוחה?
מאת: ג'ניה ח. ליבשיץ, כת"צ בשבועון הנוער "ראש 1"
העולם שלנו הוא לא שוויוני. ככה הבנתי מגיל צעיר. אחד נולד עם אף ענק, אחר עם סנטר מפה עד להודעה חדשה. וטוב שככה. תארו לעצמכם שכל העולם היה שישה מיליארד כאלה כמוכם. הייתם מצליחים לסבול את עצמכם, ורק את עצמכם? לא, נכון? בגלל זה אלוהים, או לא משנה במי אתם מאמינים, ברא 6.5 מליארד אנשים ש ו נ י ם.
אני נער בן שש עשרה וחצי, ואני עובד במגזין הנוער הנחשק והמפורסם "ראש 1". ל"ראש 1" אני מביא את כל הסיפורים האנושיים, ולא, התחתונים החדשים של מרינה מהישרדות זה לא אנושי לפי המובנים שלי. אני לא מביא סיפורים על סלבס. אני בעצם מביא את החלקים המציאותיים לעיתון. וחלק מהעניין זה לחפש את האנשים האמיתיים. אנשים שמעניין לכתוב עליהם, והם לא סלבס. ותתפלאו, יש כל כך הרבה כאלו, רק שקשה לאתר אותם.
נושא שיוצא לי להתעסק בו הרבה לאחרונה הוא הומואים. כן-כן, אנשים רגילים בדיוק כמוכם, שיושבים עכשיו בבית ושומרים עמוק בתוך ליבם סוד שאלוהים יודע מתי הם ולמי יספרו אותו. ואני לא מדבר כרגע על ההומואים המבוגרים שביננו (ויש אליהם הרבה כבוד, שלא תבינו לא נכון. אבל כנער אני מתעניין בח'ברה בגילי). אני מדבר דווקא על בני נוער. דור העתיד. אנשים שמחנכים אותם בבתי הספר, בשיעורי האזרחות, לערכי דמוקרטיה. לקבל את האחר. כולם שוויויניים. אז מלמדים. אז בעניין של שחורים ולבנים כבר מיצינו, גם לאי שוויון בין גברים לנשים נמצא פיתרון כבר בתחילת המאה ה20. אז נראה כאילו בני הנוער לעתיד הם אנשים עם חזון, אנשים שהולכים להיות דמוקרטים בכל אטום ותא של גופם. אבל למה, למה כשמדברים איתם על הומואים הם נגעלים, מדברים בגסות, פולטים הערות גנאי בסגנון "אני יכול לסבול הכול, אבל הומואים לא", ושוכחים לגמרי שהם כביכול דמוקרטים! או שהם דמוקרטים רק כי המורה לאזרחות הנחמד ביקש (והם מן הסתם לא הבינו באמת את משמעות המושג)?
לסביות, משום מה, זה כבר מזמן לא כזה "סקופ". הרי בסך הכל זה לא כזה מגעיל כשבחורה מתנשקת עם בחורה, נכון? יש אפילו גברים שנהנים מזה בלילות של אחד על אחד מול מסך המחשב. אבל לראות בפארק שני גברים מתנשקים? איך הם לא מתביישים??
הומואים הם אנשים רגילים כמו כולם, שנולדו, לצערם או לשמחתם (והעולם הזה גורם לזה להיראות כאילו זה לצערם) עם משיכה לבנים. בהתחלה גם להם זה ייראה מוזר. ההורים שלך הם אישה וגבר, אז למה לעזאזל בא לך להביא נשיקה ליוני מהכיתה המקבילה? זה נראה לך לא בסדר. אתה מנסה לשכנע את עצמך שזה לא בסדר. אתה מנסה להתחרמן מול סרטי פורנו גרועים, ו- וואווווו!!! להפתעתך הרבה אתה מתחרמן דווקא מהגבר. נכון מוזר? אתה בטח איזשהו חייזר. משהו לא בסדר איתך. אבל אתה גבר, כן, אתה צריך להיות כמו כל בני הנוער, לדבר על השד של הזאת ועל החוטיני של ההיא. אתה חייב לשחק אותה. ושתצא מהארון? אין שום סיכוי שבעולם, כי מי לעזאזל יתקרב אליך אחר כך?
מה שתיארתי בפניכם עכשיו הוא התלבטות של נער במאה ה21, שנת 2008. ועכשיו תחשבו רגע מה זה להיות הומו צעיר באמת, בעידן הזה של עכשיו, עידן של כביכול טכנולוגיה מפותחת, חופש ביטוי וחופש מבחינות רבות אחרות. נורא, נכון?
וכשיש את ההומואים הצעירים הבודדים שיוצאים מהארון, זו טראומה בשבילם. כל הפורומים של התמיכה, דמעות, המבטים האכזריים של ההורים (שלא לדבר על המבטים של כל בית הספר, אם לא על מעשי האלימות). ואני שואל אתכם, הנוער, המבוגרים של העתיד, נראה לכם הגיוני? התמזל מזלנו שנולדנו בתקופה כזו של העולם ולא בתקופה של רוסיה הקומוניסטית או גרמניה הנאצית, ששם כל מי שהתנגד לשלטון קיבל כדור בראש. לא נולדנו בעידן של אמריקה הגזענית. לא בעידן של איטליה הפאשיסטית. נולדנו בעידן של חופש. חופש אמיתי. אתם לא יכולים להרגיש אותו? אני קם כל בוקר, יוצא החוצה, עוצם את העיניים ומרגיש את החופש באוויר. אז למה גם הומואים, שאינם אשמים בכלל בהיותם הומואים, לא יכולים להרגיש את החופש הזה? למה הם צריכים להרגיש ש ה ם לא בסדר? הם בסך הכל צריכים לחיות את החיים באושר ואושר. וממילא כל כך קשה למצוא אהבה אמיתית מלאת אושר בעולם הזה. אז תחשבו כמה שזה קשה להומו. כפליים.
יש לי חברים ששאלתי את דעתם לגבי הומואים. ילד אחד שהוריו הם במקור דתיים ושומרי מסורת, אמר, "אם היית מביא לי עכשיו לכאן הומו הייתי שורף אותו". באותו הרגע עברה בי המחשבה "אני דיברתי הרגע עם היטלר". תחשבו על זה. רבים מכם חושבים ככה על הומואים, ובעצם מוכיחים שלא למדתם כלום מהשואה. בשואה שפטו אותנו, את היהודים, לפי הדת. שזה כמעט אותו דבר כמו משיכה מינית. רק שמשיכה מינית בכלל אי אפשר לשנות (והאם צריך לשנות? למה, בגלל שמישהו אמר שישרפו אותך עליך לשנות את המשיכה המינית שלך, איכשהו?) וזה חמור פי שניים. הנימוק שלו, אגב, לאמירה הזאת, היה שהומואים זה כשלמשל אתה נמצא מול הבוס שלך בעבודה וקופץ עליו ומתחיל לנשק אותו, ושזה מגעיל אותו. רק שתבינו באיזה עולם הילד חי.
או שחבר אחר אמר לי משהו כזה: "הומואים זה לא טבעי. גבר אוהב אישה. זה טבעי. ככה נולדים בני אדם. בתנ"ך כתוב שאלוהים ברא את אדם וחווה, לא את אדם ואדם". והתגובה שלי לילד הזה הייתה, "רגע, תזכיר לי מי קבע מה זה טבעי ומה זה לא טבעי? אתה?" אלוהים אמנם ברא את אדם וחווה, אבל אם כבר אנחנו בסטייל של התנ"ך, אז המאמינים ההדוקים בתנ"ך חושבים שאלוהים הוא זה שבסופו של דבר אחראי על הכול. רק שהם שוכחים שבתוך "אחראי על הכל" כלול גם המשיכה המינית של בני האדם. תחשבו על זה.
ילד אחר אמר לי ש"אני בעד הומואים, אבל שלא ייתנשקו במקומות ציבוריים ולא ייעשו שום דבר מיני במקומות ציבוריים". וכששאלתי אותו מה לגבי חברה שלו, הוא אמר ש"לי ולחברה שלי יש זכות להתנשק במקומות ציבוריים. אנחנו נורמליים". ושוב, מי בדיוק קבע מה זה נורמלי ולא נורמלי?
ויש את החרדים. הו, הם אלה שבאמת מצליחים להעלות את העצבים שלי. ההתנגדות שלהם למצעד הגאווה. האלימות שהם מפגינים. במקום לבזבז את הזמן על 10-12 הילדים שלהם, הם מבזבזים את הזמן על לירות באנשים גאים מהחלונות.
לסיכומו של דבר, הומואים הם אנשים רגילים בדיוק כמוני וכמוך. יש מספיק הומואים שהוכיחו בעולם שהמשיכה המינית היא ב א מ ת לא קובעת יותר מדי חוץ מעם מי תחיה באושר ואושר ותקים משפחה, שגם כאן לפעמים יש מניעים אחרים. זה לא עניינו של אף אחד מה מישהו עושה ועם מי בבית שלו בלילה. כמו שלא שופטים אדם לפי גזע, מין, דת, וכל החרטא-ברטא שמלמדים אתכם בשיעורי אזרחות, ככה גם לא שופטים הומואים על פי המשיכה המינית שלהם.
כשאנשים שואלים אותי אם אני בעצמי הומו, אני עונה להם "אין לי מושג, אבל הלוואי שהייתי הומו, ולו רק כדי להוכיח לכם איזה בן אדם אדיר ומוצלח אני אהיה בלי שום קשר לזהות המינית שלי". אנשים שותקים אחרי אמירה כזו. ובצדק.
כל ערוצי התוכן
תרבותצרכנות
אקטואליהספורט
חברהביקורת
עשרת ה...תמונת השבוע
יחסים

עוד בביקורת

חג החרות שלנו
פסח תש"ע
(אתי בורשטין)
להמשך הכתבה
 
קצר רואי/ דוד בר-אור
לאורך הספר ניכר המתח בין אהבה לבין משיכה מינית, הניגוד בין הדון ז'ואן לבין הצעיר הביישן.
(ronit2003)
להמשך הכתבה
 
 
ציון כתבה ממוצע: 4.05     ספטמבר 2008
דרג כתבה:
תגובות הגולשים
חזרה למדור